פורטל:ביולוגיה

צ'ארלס רוברט דרווין (12 בפברואר 1809 - 19 באפריל 1882) היה חוקר טבע אנגלי, הוגה תאוריית האבולוציה שהציעה שכל המינים החיים התפתחו במשך הזמן מגורם יחיד, בתהליך לו קרא הברירה הטבעית. דרווין סיפק ראיות מדעיות לכך. תאוריית הברירה הטבעית הפכה במהלך שנות ה-30 להסבר המקובל לאבולוציה וכיום יוצרת את הבסיס לסינתזה האבולוציונית המודרנית. בצורות שונות, גילויו המדעי של דרווין נשאר בסיסה של הביולוגיה, מאחר שהיא מספקת הסבר לוגי אחיד למגוון הביולוגי.

דרווין גילה את התעניינותו בטבע כאשר למד לתואר ברפואה מאוניברסיטת אדינבורו בשנת 1825. אביו של דרווין לא אהב את החלטת בנו ורשם אותו ללימודי כמורה באוניברסיטת קיימברידג'. דרווין למד שם את ידיעת הטבע (ביולוגיה), ולאחר סיום לימודיו נותר בקמברידג' ועסק בגאולוגיה.

בשנת 1831, דרווין יצא למסע מחקר של 5 שנים לדרום אמריקה על סיפון הספינה "ביגל". במסע זה חקר דרווין את הגאולוגיה של המקומות בהם עברה הספינה וכן אסף בשיטתיות דוגמאות אורגניזמים ומאובנים. אוסף גדול ומיוחד זה שלח דרווין למוזיאון הבריטי. דרווין התרשם ממה שראה במסעו, במיוחד ממגוון המינים בגלפגוס וקווי דמיון ושוני בין מינים שונים של פרושים. בשובו ב-2 באוקטובר 1836 החליט לשנות את תוכניותיו ולהקדיש את עצמו להבנה של המנגנון שמאחורי עולם הטבע.

במשך 22 שנים לאחר שחזר ממסעו הוא חקר 10,000 מינים של בע"ח ומאובנים, כדי לבדוק ולבחון את תורתו מכל צד וצד. מכיוון שהרעיון שהגה היה כה מהפכני, דרווין פחד לפרסמו. המהפכנות של דרווין לא הייתה ברעיון האבולוציה עצמו, שכן זה הוצע לפניו, אלא בכך שהציע מנגנון נטורליסטי לחלוטין, בו אין כל גורם רצוני, המנווט את תהליך האבולוציה. רק בעקבות אלפרד ראסל וואלאס, שניסח אותו עקרון באופן בלתי תלוי לדרווין וכתב לו על כך, פרסם דרווין את ספרו המפורסם "מוצא המינים". פרסום הספר ב-24 בנובמבר 1859 עורר סערה גדולה וכל המהדורה הראשונה של הספר נמכרה ביום אחד. צ'ארלס דרווין נפטר ב-19 באפריל 1882, בהיותו בן 73, ונקבר בכנסיית וסטמינסטר ליד ניוטון.

מספר התאים המרכיבים את גופו של אדם בוגר הינו כ-10¹³. מספר החיידקים השוכנים דרך קבע בגוף האדם (על-גבי העור ובתוך החללים הפנימיים) גדול פי 10, כלומר, 10¹⁴. הדבר אפשרי היות שתאי החיידקים (תאים פרוקריוטיים חסרי גרעין) קטנים בהרבה מתאי הגוף (תאים איקריוטיים בעלי גרעין): בממוצע גדול נפחו של תא איקריוטי פי 1,000 מזה של תא פרוקריוטי.

ביולוגיה - נדידת ציפורים - שירת הלווייתן - הנס החכם - החי של אוסטרליה - מין מהנדס סביבה - מטבוליזם - דבש - אל-אווירני - פגם גנטי - ניסויים בלשניים בקופי אדם - מין מהנדס סביבה - עץ - ניסוי קליני

גוזל קאקאפו צעיר

קאקאפו הוא תוכי לילי האנדמי לניו זילנד. לקאקאפו מספר תכונות ייחודיות: יש לו שיטת חיזור מיוחדת; הוא התוכי היחיד החסר יכולת תעופה; הוא התוכי הכבד ביותר; וכן הוא אחד העופות בעלי תוחלת החיים הארוכה ביותר.

המין מצוי בסכנת הכחדה חמורה: ידוע על 86 פרטים בלבד בעולם כולו, כולם מסומנים על ידי האדם ונתונים במעקב תמידי. בתקופה הפרה-היסטורית נדד האב הקדמון של הקאקאפו לאיי ניו זילנד, ושם, כמעט בהיעדר טורפים, איבד את יכולת התעופה. עם התיישבות הפולינזים בניו זילנד, ולאחריהם האירופאים, הגיעו עמם טורפים המהווים מינים פולשים, כגון חתולים, חולדות וסמוריים, ואוכלוסיית הקאקאפו הוכחדה כמעט כליל. מאמצי שימור המין החלו בשנות התשעים של המאה ה-19, אך לא נחלו הצלחה משמעותית עד להפעלת תוכנית השבת הקאקאפו לטבע בשנות השמונים של המאה ה-20. כל הפרטים ששרדו שמורים בשני איים זעירים ונטולי-טורפים בקרבת ניו זילנד: צ'אלקי, שבדרום-מערב פיורדלנד, וקודפיש, הסמוך לאי סטיוארט שבקרבת האי הדרומי, שם הם נמצאים תחת השגחה קפדנית.

לערך המלא

מבט על תחומי משנה נוספים